ועדת קיוטו

בראשון לדצמבר, 1997 נפגשו נציגיהם של 150 מדינות בקיוטו, יפן, לדון בשינויי אקלים במטרה לטוות את גורל האקלים. לצערנו התוצאות אכזבו, השינויים היו מינוריים ולא משמעותיים

הועידה כללה כ 2,000 נציגים מ 150 מדינות שנפגשו תחת חסותו של האו"ם. בוועידה דנו על התחממות גלובאלית ובמציאת דרכים להטיל מגבלות על כמות גזי החממה שנפלטים לאטמוספרה.

מתוך הנציגים שהשתתפו, היו מדינות בעד ונגד.

מדינות מתפתחות ויצואניות נפט, כמו רוסיה וונצואלה, הביעו התנגדות נחרצת לכל ניסיון לצמצם את פליטת גזי החממה באטמוספרה. מנקודת המבט שלהם, כל צמצום שכזה יוביל לירידה ביצוא הנפט (מוצרי הנפט הם הגורם המרכזי לפליטת של גזי חממה לאוויר) ולהשפעות כלכליות מידיות. בנוסף, הם טענו לחוסר ראיות מדעיות נחרצות לגבי הקשר בין גזי חממה ושינויי אקלים. המדענים אינם תמימי דעים בנושא ואין צורך, לפיכך, לסכן את שלומה של הכלכלה העולמית.

בניגוד ליצואניות הנפט, יפן ומדינות אירופה הביעו תמיכה חזקה בהקטנת שיעור הפליטה של גזי חממה ל 80% מהשיעורים הנוכחיים. יש לציין שמדינות האיחוד האירופאי שרויות במצב כלכלי טוב יותר וכלכלתן אינה תלויה בנפט – מה שאפשר להן להציג דרישות רדיקליות יותר.

קול נוסף נשמע בוועידת קיוטו – קולם של מדינות איים קטנות באוקיינוס השקט ובאזור הקריבי. מדינות אלו הביעו את החשש לפיו התגברות הפליטה של גזי חממה והתחממות גלובאלית עקב כך יובילו לעליית מפלס פני הים ולהצפת שטחיהם.

לאחר דיונים ממושכים וטעונים, הסתיימה ועידת קיוטו בפשרה מאולצת שנודעה כ"פרוטוקול קיוטו למניעת שינויים אקלימיים עולמיים":

עד שנת 2012, המדינות המתועשות יפחיתו את פליטת גזי החממה בממוצע של 5.2 אחוזים ביחס לשיעורים של 1990. אירופה תקטין ב 8 אחוזים, ארה"ב ב 7 ויפן ב 6 אחוזים. המדינות המתפתחות אינן מחויבות לערוך שינויים עת עתה. הפרוטוקול מחייב את אשרורם של המדינות החתומות עליו.

בעקבות זה שמדינות הועידה לא עמדו ביעדים של ועדת קיוטו ( וביניהם מדינת ישראל) הוחלט לקיים עוד ועידה.

ועידת פריז

ועידת האקלים בפריז  היא ועידה בינלאומית בנושאי שינויי אקלים והתחממות עולמית שהתקיימה בפריז 2015. הועידה הצליחה להביא לחתימת הסכם מחייב וכלל עולמי בנושא הפחתת פליטות של גזי חממה, עליו חתומות 195 מדינות.

בפעם הראשונה בהיסטוריה הגיעה הועידה להסכם כלל עולמי על השיטות להקטין את שינויי האקלים בלמנוע את ההתחממות. על ההסכם חתמו כל אומות העולם!!

היעד: התחממות של 2 מעלות בלבד- המסמך קורא למדינות לפעול להגבלת התחממות כדור הארץ ל-2 מעלות צלזיוס המעקב.

הערכה מחודשת בכל 5 שנים- כדי לעודד מאמצים שאפתניים יותר, מדינות יצטרכו לעדכן את התחייבויותיהן לצמצום הפליטה שלהן בשנת 2020 ולאחר מכן לעדכן אותן מדי חמש שנים.

שקיפות: חובת דיווח למדינות חברות בהסכם- ייווצר מנגנון להשתמש כאמצעי לחץ על מדינות שלא עומדות בהסכמים.

אך למדינות מתפתחות ניתנה גמישות מסוימת בסעיפים שונים, כולל ההיקף, התדירות ורמת הדיווחים המפורטים. מדינות איים קטנות והמדינות הפחות מפותחות קיבלו הקלות דיווח נוספות.

מימון: העשירים יסייעו לעניים

ההסכם שהושג מחייב את המדינות המפותחות לסייע למתפתחות במימון המאמצים הכרוכים בצמצום הפליטה וההסתגלות להשלכות שינויי האקלים.

שינויים שחלו בתקופה האחרונה:

לקראת ועידת פריז המדינה הגדירה יעדים חדשים לשנים הבאות, יעדים שאפתניים ומשמעותיים.

לאחר ועידת פריז החלה תהליך חקיקה של אנרגיות מתחדשות – הפיכת החלטות הממשלה לחוק וכתוצאה מכך לביצוע, החוק אושר בוועדת שרים לחקיקה[3].

לאחרונה הוקמה מערכת סולארית גדולה על הכנסת בהשקעה של למעלה מ3 מילון והושק קמפיין של "כנסת ירוקה" לעידוד אנרגיות מתחדשות,  המשמשת דוגמא לעוד בתי ממשל בעולם ובפרט לאזרח הישראלי.

 לאחרונה פרסמה רשות החשמל מכסות בהיקפים משמעותיים – יותר מ 100 מגה וואט.

קישור: שימוע מישיבה 476 לעניין הסדרת תעריפים למתקנים סולארים.

מדובר בצעד משמעותי שהענף חיכה לו שנים רבות. המכסות החדשות נותנות אופק חדש ליזמים וביטחון בשוק.

חשוב לציין שהטכנולוגיה הגיעה ליעילות גבוהה והמכסות החדשות שפורסמו היו עם תעריף נמוך מעלות ייצור חשמל ע"י דלקים, משמעות הדבר שהטכנולוגיה הסולארית הפכה למשתלמת יותר משימוש בדלקים!!!

במצב כזה שאין עלויות נוספות למדינה (סובסידיה) השינוי מאפשר שחרור מכסות גדולות יותר וללא הגבלה.